לא כל הנוצץ זהב הוא – טיפים לזיהוי כתבי עת בהם לא מומלץ לפרסם

בפוסט זה נתייחס לתופעת  מו"לים טורפים,  נבין מה הם, מדוע הם מזיקים, איך מזהים אותם ומה צריך לדעת ולהבין כדי להימנע מהם.

מה הוא מו"ל טורף?

מו"ל טורף מנצל את הצורך של אקדמאים לפרסם את המחקר שלהם, אך מציע מעט מאוד בתמורה.

הצורך של אקדמאים לפרסם כדי להישאר רלוונטיים בתחומם והקלות הרבה בה ניתן להקים היום אתר אינטרנט יצרו נישה חדשה של רמאות וניצול אקדמאים. חלק מהמו"לים הינם טורפים באופן מכוון, המטרה שלהם היא להוציא כסף במרמה מהחוקרים. אחרים פשוט אינם ברמה גבוהה ועושים טעויות עקב הזנחה, ניהול שגוי וחוסר ניסיון. לכל אלו יש כמה מאפיינים דומים:

  • המטרה העיקרית היא כסף
  • איכות המאמר אינה בראש סדר העדיפויות
  • טוענים טענות שקריות
  • פועלים באופן לא אתי
  • אינם עומדים בפרקטיקות מקובלות עבור מו"ל אקדמי

איך זה עובד?

כתבי עת טורפים מנצלים את הגישה הפתוחה לפרסום מאמרים. גישה פתוחה היא שיטה לפרסום מאמר אשר בה במקום שמי שמעוניין לקרוא את המאמר ירכוש את הזכות לקרוא אותו, הגישה לכתב העת ולמאמריו פתוחה לכולם. החוקר משלם על הזכות לפרסם את המאמר בכתב העת. וכך  כתב העת מרוויח מהחוקר כסף.

חשוב לציין, ישנם גם כתבי עת הפועלים בשיטת הגישה הפתוחה אשר הינם לגיטימיים לחלוטין והינם איכותיים וידועים בתחומם.

אולם, מו"לים טורפים מנצלים את פורמט הגישה הפתוחה של תחום ההוצאה לאור האקדמי. הם מעמידים פנים שהם מו"לים לגיטימיים אשר משתמשים במודל יחסית חדש זה. הם טוענים טענות כוזבות (כגון שהם עושים שיפוט עמיתים מהיר), על מנת לשכנע חוקרים חסרי ניסיון או לא זהירים לפרסם אצלם. העובדה שמאמר פורסם בכתב עת טורף אינה ערובה לכך שהמאמר עבר שיפוט עמיתים, יפורסם באינדקסים מובילים כגון Web Of Science ו- Scopus ושימשיך להיות נגיש ברשת לאורך זמן.

 

למה חשוב לבחון את כתב העת בו המאמר יתפרסם?

קודם כל חשוב לוודא שהמאמר ישרוד באינטרנט לאורך זמן ויהיה חפיש ונגיש. כמו כן, חשוב לזכור שאיכות המאמר אינה עומדת בפני עצמה. כתב העת בו המאמר יופיע ישפיע על החשיפה שיקבל והאמון שנותנים חוקרים אחרים במאמר. לכן, חשוב לוודא שכתב העת בו מפרסמים הוא כתב עת מכובד ומוכר. או אם הוא חדש, שהוא שייך להוצאה לאור מוכרת, אמינה ויציבה.

כתבי עת של מוציאים לאור מבוססים מציעים שיפוט עמיתים איכותי ממומחים בתחום המחקר בו עוסק המאמר. מוציאים לאור מבוססים ואמינים מתחייבים לשמר את המאמר, כך שיהיה נגיש גם שנים מרגע פרסומו. מוציאים לאור לא מבוססים ואף טורפים לא מופיעים במאגרי המידע.

עד כמה לא אמינים כתבי עת טורפים?

כדי להוכיח עד כמה לא אמינים ולא מדעיים כתבי עת אלו, כתב John H. McCool לכתב עת טורף בנושא אורולוגיה. המאמר מומצא לחלוטין  ומבוסס על פרק של סיינפלד, בו סיינפלד ממש צריך לשירותים. במהלך המאמר שזר הכותב שמות רופאים אשר הינם למעשה דמויות בתוכנית. בדיקה מהירה באינטרנט הייתה יכולה להראות שכל פרט במאמר, מהמחלה המתוארת ועד המוסדות והרופאים המוזכרים, פיקטיביים לחלוטין. ולמרות זאת המאמר "התקבל" לפרסום בעיתון, לכאורה לאחר שעבר שיפוט עמיתים.

איך נמנעים מכתבי עת טורפים?

Think. Check. Submit. from Think. Check. Submit. on Vimeo.

Think Check Submit מספק רשימה של דברים לחשוב עליהם ולבדוק כדי לוודא שכתב העת אותו בודקים אכן אמין ואמיתי.

איזה שאלות לשאול?

  • האם קראת מאמרים מכתב עת זה?
  • האם קל לחפש ולמצוא את המאמרים האחרונים שפורסמו בכתב העת?
  • האם ניתן ליצור קשר בקלות עם המוציא לאור?
  • האם אתה מזהה את עורכי כתב העת?
  • הם המוציא לאור חבר בארגונים בתחום?
  • ועוד

 

מה הם סימני האזהרה לזיהוי כתבי עת טורפים?

  • תחומי העניין של כתב העת רחבים* מידי וכוללים גם נושאים שלא קשורים לשם כתב העת.
  • אתר המו"ל\כתב העת מכיל שגיאות כתיב ותחביר.
  • תמונות ולוגו נראים מטושטשים או לא מייצגים.
  • האתר מוכוון לקהל המחברים ולא לקהל הקוראים. כלומר, שמים בעדיפות את הרווח על פני התוכן.
  • עושים שימוש במדדי אנליזה שאינם בשימוש במקומות אחרים.
  • אין תיאור ברור של תהליך קבלת המאמר.
  • הגשת המאמר נעשית בדואר אלקטרוני.
  • מבטיחים האצה בקצב פרסום המאמר.
  • אין מדיניות למשיכת המאמר.
  • אין תוכנית דיגיטלית לשימור התוכן.
  • עלות הגשת המאמר נמוכה.
  • כתב עת בגישה פתוחה שטוען שזכויות היוצרים הינן שלו, או שלא מזכיר זכויות יוצרים כלל.
  • יצירת קשר היא באמצעות מייל גנרי ולא ייעודי (למשל ג'מייל).

חומרי עזר לזיהוי כתבי עת טורפים:

  • עד ינואר 2017 הייתה Beall’s List היעד הפופולארי לבדיקה איזה כתב עת הוא כתב עת חשוד כטורף. בינואר 2017 האתר ירד מהאוויר. אולם ניתן למצוא עותק של הרשימה ב archive.org
  • אתר מעניין נוסף הוא QOAM – Quality Open Access Market. אתר זה מודד אמינות של כתבי עת בגישה פתוחה על פי שני קריטריונים: א. שקיפות אתר ההוצאה וכתב העת. ב. חוויות של חוקרים אשר פרסמו בכתב העת.
*חלק מהמידע בפוסט זה נלקח מהמדריך להבנת מו"לים טורפים של ספריית  אוניברסיטת איווה.

 

תגובה אחת בנושא “לא כל הנוצץ זהב הוא – טיפים לזיהוי כתבי עת בהם לא מומלץ לפרסם”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *